הזיכרונות האבודים
- miapoter
- 27 באוק׳ 2019
- זמן קריאה 1 דקות
חלק 2
מיי פקחה את עיניה והבחינה במראה משונה, ספינת עץ גדולה ומצופה זהב, בין גלים סוערים וים שלא נגמר.
בממלכות מינטי אין ימים. מסיבה פשוטה - הם היו נמלטים מהאיים.
אך ישנם נהרות ואגמים קסומים, אבל אוקיינוסים- אין.
דמות נעה בין הצללים, מרפרפת בכנפיה הדקות.
הדמות החלה להתקדם- וכך היא.
לפתע, היא ידעה מי זה. לא צריך רמז כדי לנחש " טראטס " היא מלמלה בזעם.
" טוב לראות שאת זוכרת אותי, שותפה " רק שמע המילה הזו העבירה צמרמורת בגופה.
אם הוא מתחכם, החליטה, גם אני. " ארינסטארקן בוטח בך שתשמיד אותי? " ירקה את שמו בזלזול
" הוא חלש עד כדי כך שישלח אותך למשימת סולו? " פניו של טראטס האדימו
" אדוני..... " הוא שלף את חרבו " בוטח בי ! " לפני שהספיקה להימלט שיסף את גופה לחלקיקים זעירים.
🧝🏻♀️🧜🏻♂️
" מיי! " זעק קיוונטר " את בסדר! " קיוונטר רכן מעליה. ודווקא היום, פניו נראו דווקא די בסדר יחסית לערבוביית הרגשות שהייתה בתוכה. לפחות זה רק חלום, לפחות זה. " צריך להתארגן. אנחנו עומדים מול דבר שאף פעם לא חשבתי שנתמודד מולו "
וכך, יצאו לעבר הרפתקה חדשה.
תגובות